מה זה גימטריה?
גימטריה היא שיטה שבה לכל אות באלף־בית העברי יש ערך מספרי, וחיבור ערכי האותיות נותן את הערך המספרי של מילה או ביטוי. שתי מילים שערכן זהה נקראות ״שוות בגימטריה״, ומהשוויון הזה דורשים קשר ביניהן.
מקור השיטה
המילה ״גימטריה״ שאולה מיוונית. השיטה מוזכרת כבר במשנה — במסכת אבות נאמר ש״תקופות וגימטריאות — פרפראות לחכמה״ — והיא נמנית בין ל״ב המידות שהתורה נדרשת בהן (ברייתא דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי). מאז היא משמשת בדרשות חז״ל, בפרשנות, בחסידות ובקבלה.
איך מחשבים גימטריה?
מחברים את ערכי כל האותיות במילה:
- האותיות א–ט הן האחדות: 1 עד 9.
- האותיות י–צ הן העשרות: 10 עד 90.
- האותיות ק–ת הן המאות: 100 עד 400.
לדוגמה, שלום: ש (300) + ל (30) + ו (6) + ם (40) = 376. ו־ישראל: י (10) + ש (300) + ר (200) + א (1) + ל (30) = 541. הערכים המלאים מופיעים בטבלת הגימטריה.
ומה עם האותיות הסופיות?
בגימטריה הרגילה (״מספר הכרחי״) האותיות הסופיות ך ם ן ף ץ שוות לאותיות הרגילות: ם = מ = 40. בשיטת ״מספר גדול״ הן ממשיכות את המאות: ך = 500 עד ץ = 900. פירוט בעמוד שיטות הגימטריה.
ניקוד, רווחים וכתיב
הניקוד וסימני הטעמים אינם נספרים — רק האותיות. בביטוי של כמה מילים מחברים את כל האותיות יחד. שימו לב שכתיב מלא וכתיב חסר נותנים ערכים שונים: דוד = 14 אבל דויד = 24.
דוגמאות מפורסמות
יין = סוד = 70 (״נכנס יין — יצא סוד״), אלהים = הטבע = 86, ו־חי = 18. עוד דוגמאות בעמוד גימטריות מפורסמות.